#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באר השש תקיעות?	תקעו תר&quot;ת תר&quot;ת (רש&quot;י ל&quot;ה ע&quot;ב), הראשונה תקעו בזמן מנחה [גדולה] להבטיל העם שבשדות, השניה בזמן מנחה קטנה לנעול החנויות, השלישית בזמן הדלקת נרות, ואח&quot;כ תקעו ומריע ותקעו בזמן קבלת שבת	סימן רנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי נכנסו הקרובים מן השדות?	"המתינו ליכנס עם הרחוקים כדי שלא יחשדו את הרחוקים שעסקו במלאכתן אחרי ששמעו קול השופר (גמ&#x27;, רש&quot;י, טור)"	סימן רנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איפה תקעו?	כתב הרמב&quot;ם שתקעו במקום גבוה, וכן מבואר ברש&quot;י (שבת ל&quot;ה ע&quot;ב)	סימן רנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזמנינו?	השו&quot;ע כתב דדוקא כשהיו ישראל בישובן תקעו תקיעות אלו, ומ&quot;מ כתב הרמ&quot;א דראוי לנהוג לתקוע סמוך לשבת כדי שיכינו לשבת	סימן רנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה זמן ראוי לתקוע ולהכריז בזמנינו 1) לסגור החנויות 2) להכין לשבת?	"1) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דראוי להכריז לסגור החנויות בזמן מנחה קטנה, ופי&#x27; המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) דהיינו שתי שעות ומחצה קודם צאה&quot;כ, ונמצא שהוא בערך שעה ורביע סמוך לשקיעה, וכן יסגרו החנויות שעה קודם שקיעה (מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;) [ואפי&#x27; חנויות שמוכרים צרכי שבת (חוט שני ח&quot;א פ&quot;ט הע&#x27; א&#x27;, מ&quot;ב דרשו)], והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) שע&quot;פ רוב לעת ערב מעשה השטן גורם שיבואו לקנות וצריך לזה התחזקות הרבה, [ומחמת רוב עניותם אין למחות ביד המקילין לסגור סמוך לשקיעה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;)] 2) כתב הרמ&quot;א שיכריז כחצי שעה או שעה קודם שקיעה [והיינו קודם תוספת שבת שהוא אחר שקיעה לפי המחבר (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)]"	סימן רנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לקבל שבת?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;, ומובא במ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) שטועין העולם לומר שהם מותרים במלאכה כל זמן שלא אמרו ברכו אע&quot;פ שהוא לילה, ולכן יש להקדים אמירת ברכו ולא ימתין על אדם גדול שעדיין לא בא כי זכות הוא לו שלא יתחלל שבת על ידו, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) כתב דרק יקדים קבלת שבת אבל ימתין עד צאה&quot;כ לברכו כדי שיקרא ק&quot;ש בזמנה, אכן כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ה&#x27;) דיעצו הגדולים להקדים גם ברכו כדי שלא יבואו לידי חילול שבת ואח&quot;כ יחזרו ויקרא ק&quot;ש [ואע&quot;פ שהרבה לא יחזרו ויקרא מ&quot;מ אין למנעם מלהקדים ברכו דיכולים לסמוך על ק&quot;ש שעל המטה], וכן כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) וז&quot;ל וחושבים זה למצוה להתפלל מעריב בזמנו, ואוי ואבוי למצוה זו כי זהו בדוק ומנוסה שע&quot;י כן באים לחילול שבת רבים מאנשי העיר וכו&#x27; ואשרי אנוש יעשה זאת להתאמץ שיתפללו מעריב בעוד יום ואין קץ לשכרו ושבת תמליץ עליו עכ&quot;ל {אבל משמע דבמקום דליכא למיחש לחילול שבת עדיף להתפלל מעריב בזמנה אפי&#x27; בשבת}, ועי&#x27; לקמן סי&#x27; רס&quot;ז."	סימן רנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה לאלו שהולכים ברחוב לזרז לסגור החנויות לכבוד שבת?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) &quot;אשרי חלקם כי הם מזכים את ישראל לאביהם שבשמים ויזכו עבור זה המתחזקים תמיד במצוה זו לבנים גדולי ישראל&quot;, וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק ו&#x27;) דהזהיר בנרות שבת זוכין לבנים ת&quot;ח (שבת כ&quot;ג ע&quot;ב), כ&quot;ש כשהוא מזכה את אחרים, וכן אשכחן באלקנה שהיה מזרז את ישראל לעלות לרגל וזכה ע&quot;י זה שיצא ממנו שמואל"	סימן רנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) &quot;ובעו&quot;ה ישימו ערב שבת לילה ליום, ומוצאי שבת יום ללילה, כמו שכתוב ישעיה (ה&#x27; כ&#x27;) שמים חשך לאור ואור לחשך, וכו&#x27;, והמוסיף מחול על הקודש מוסיפין לו חיים&quot;"		סימן רנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביו&quot;ט שחל בערב שבת?	"ג&quot;כ יש להכריז כמו שהיו תוקעין בימי חז&quot;ל [אבל לא תקעו השתי תקיעות ראשונות דלא היו עושין מלאכה ביו&quot;ט (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)], ועוד כתב הפמ&quot;ג דיש להקדים ברכו בעוד היום גדול [אע&quot;פ שבעלמא ס&quot;ל להפמ&quot;ג דלא יקדים ברכו] כדי שלא יבשל מיו&quot;ט לשבת סמוך לחשיכה דלא שייך הואיל (ביה&quot;ל ד&quot;ה והוא)"	סימן רנו סעיף א		
